top of page

#האתנוגרפבידודן, פרק 9: שמואל פלינקענשטיין, 19, שיקגו. 

השיחה התקיימה באנגלית באמצעות הטלפון בחדר.

שמואל, כמו רבקה (פרק 5) ורפי (פרק 6), הגיע לארץ כחלק מגרעין צבר, כדי לשרת בצבא. "זה היה החלום שלי הרבה מאוד זמן לשרת בצבא אבל התלבטתי אם בצבא האמריקאי או בצבא הישראלי. בסוף החלטתי בצבא הישראלי כי חשוב לי לשמור על הדתיות שלי וצה"ל היה פרקטי יותר מהבחינה הזו". עם השחרור מהבידוד הוא עתיד להגיע לקיבוץ עלומים, ושם, יחד עם צעירים נוספים, יעבור הכשרה הכוללת לימודי עברית ובניית קהילה טרם הגיוס לצבא.

שמואל הוא בן להורים שליחי חב"ד. אביו מצרפת ואמו מאנגליה, והם מנהלים בית חב"ד בצפון שיקגו, המאכלס באירועים הגדולים (כמו יום כיפור) 350 מבוגרים ו-100 ילדים לערך. בקיץ שעבר ביקר בישראל לכמה חודשים, כחלק משהות בישיבה, והתאהב במדינה. "אהבתי את הישיבה כי היא הייתה רגועה. הדגש על לימודים לא היה כבד מדי ובאנו ליהנות. היה מדהים".

סיפרתי לו שבמסגרת השהות בלסטר, היינו בקשר טוב עם שליחי חב"ד שם, משפחה עם עשרה ילדים, ותמיד סקרן אותי איך זה לגדול כילד.ה בבית שכל כולו פתוח לקהילה. "תראי, להיות שלוחעס (שליחים) זו חוויה אחרת כי אתה תמיד עסוק באירוח ולא תמיד עם החברים שלך. גם לא היו הרבה ילדים בשכונה בה גדלתי כי גרנו קצת רחוק מהקהילה וגם אין לי הרבה אחים. אמנם לאימא שלי יש 14 אחים אבל לי יש רק אח ואחות, ואני צעיר מהם בשנים רבות. אחותי גדולה ממני בעשר שנים ואחי גדול ממני בשמונה שנים".

איך זה שבן לשליחי חב"ד מתגייס לצבא? "תראי, היום מקבלים את זה יותר. גם קצב גידול האוכלוסייה בחב"ד גדול יותר מכמות בתי החב"ד שקיימים אז לא כולם יכולים להיות שלוחעס. פשוט אין מספיק בתי חב"ד או קהילות יהודיות שיכולות לתמוך בכמות הצעירים שרוצים להיות שלוחעס אז זה לא חדש שצעירים עושים גם דברים אחרים. למשל אח שלי למד בבית ספר למשפטים והוא עורך דין. כל עוד תהיה טוב במה שאתה עושה ותשקיע 110% אז זה בסדר. וגם אפשר לעשות שלוחעס בצבא". אז מבחינתך השירות בצבא הוא שלוחעס? "לא, אני לא עושה את זה כשלוחעס, זו לא העדיפות הראשונה שלי אבל אם אוכל לשכנע מישהו לשים תפילין או להתפלל יותר אז מה רע בזה?"

איך חווה את הקורונה בשיקגו? "בקהילה שלי ושל ההורים לא היה נורא אבל בקהילה היהודית בכלל של שיקגו היו הרבה מאוד אבדות. האמת היא שסבתא שלי נפטרה מקורונה. היו לה הרבה מחלות אבל זה היה המסמר האחרון".

bottom of page