מדוע החליטה לחזור? "לא ראיתי עתיד בקנדה יותר. אחרי שגרתי במונטריאול ובמנהטן ונסעתי למקומות שונים בעולם, בסופו של דבר, ישראל היא המקום הכי טוב בשבילי להגשים את החלום של להתחתן ולהקים בית. כולם כאן הם משפחה. אבל את יודעת, יש הרבה אנשים, חברים שלי מקנדה ששמחים בשבילי שאני עושה עלייה ודווקא אנשים מישראל וחלק מהמשפחה שלי בארץ לא מצליחה להבין למה וזה כמו חץ בלב מבחינתי. את יודעת, הקורונה אני חושבת זעזעה אנשים ויש גל גדול של אנשים שעושים עלייה. אנשים מבינים שאין כמו בארץ. גם כשפה החיים מסובכים, לפחות כולנו יחד. במדינה אחרת זה כל אחד לעצמו. אני ממש מקווה שעוד יהודים יבואו לארץ, כמו חייל שחוזר הביתה לבישולים של אימא שלו (ומוסיפה בצחוק גדול- אם הוא ספרדי כמובן)”.

איך את מבלה את הזמן בבידוד? "אני מנסה לצלם אנשים במרפסת, כולם יוצאים למרפסות בזמן השקיעה אז זה זמן טוב לתפוס אנשים. אני גם בג'ט-לג, עכשיו למשל קמתי משנת צהריים (השיחה התקיימה ב-19:00 בערב), אני ממלאת טפסים של עלייה, מדברת עם המשפחה. ברוך השם יש מלא עבודה לעשות. אני גם טיפוס שלהיות לבד עושה לי טוב. אני אוהבת להיות עם אנשים אבל גם להיות לבד. זה לא מפריע לי".

מה התוכניות לעתיד? "אני רוצה לגור בירושלים למרות שההורים לא כל כך בעד. אני בתהליך חיפוש לגבי היהדות שלי ואני רוצה ללמוד ולהעמיק יותר, לעשות לעצמי חברים בירושלים. זה חלק ממה שאני עושה בבידוד-מחפשת. בכלל, כל החיים שלי למדתי וזה עדיין מה שאני רוצה לעשות למרות שהמשפחה שלי לא תמיד מבינה את זה. אני חושבת שאני עדיין בלימודים כי זה הדבר היחיד שאני יודעת ב-100% שאני אוהבת, גם אם החברה לא מקבלת את זה, בטח כשאת 25".

ביום שישי, קיבלנו לבידוד ארגז ענקי מלא כל טוב משותפי מחקר, שהם לא רק חוקרים.ות מעולים.ות אלא גם עם לב ענקי. רבע שעה לאחר מכן, הגיעה עוד שקית מלאה כל טוב מחברה אחרת. אז התגנבתי מהחדר ושמתי לקרן שקית עם אוכל משובח לקראת שבת. בשבת ב-12 בלילה קרן הגניבה לי חזרה מתחת לדלת את הציור בצבעי מים המצורף פה, שבו היא ציירה אותי. מאחוריו יש הקדשה, אך אותה אשמור בנינו. לא יכולתי לקבל מזכרת טובה יותר מהשהות בבידודן❤