#האתנוגרפבידודן, פרק 4: משפחת אברוטוב. סלבה, 40, דיאנה, 36, אנסטסיה, 15, ליאון, 9. ירוסלבל, רוסיה. 

השיחה התקיימה באנגלית. 

סלבה, דיאנה והילדים נמצאים ממש בחדר שמתחתינו. כיוון שהם משפחה גם הם קיבלו שני חדרים ולהם שתי מרפסות, כך שכל פעם ראיתי דמות אחרת במשפחה ולקח לי זמן להבין את הקשר ביניהם. צעקתי לסלבה מהמרפסת והוא חייך במאור פנים, אך מיד קרא לבתו אנסטסיה שתתרגם לנו את השיחה כי האנגלית שלו לא כל כך טובה. אנסטסיה שאלה בהתרגשות ובלהיטות אם הפרויקט הזה הוא לאינסטגרם. עניתי לה שזה יותר פרויקט פייסבוק. פניה התכרכמו, היא התאכזבה. זה זקן מדי בשבילה.

המשפחה הגיעה מירוסלובל, אחת משמונה ערים השייכות ל"טבעת הזהב" של רוסיה. הכינוי "טבעת הזהב” מתייחס לשמונה ערים השוכנות צפון מזרחית למוסקבה, ויוצרות מעין טבעת וצריחי כנסיותיהן צבועים זהב. ירוסלבל, העיר ממנה הגיעו, היא העיר הגדולה ביותר מבין שמונה הערים, אך מבחינת אנסטסיה, היא "מקום ממש קטן".

מדוע החליטו להגיע לארץ? לפני עשור עלתה אחותו של סלבה, ולפני שנה עלו הוריו, אביב מרצה באוניברסיטה ואמו רואת חשבון. לאחר שביקרו בישראל כמה פעמים הם החליטו סופית השנה להצטרף למשפחה. הם עתידים לגור בכפר סבא, שם מתגוררת משפחתו של סלבה. אחרי שילמדו עברית באולפן, סלבה רוצה לפתוח חנות ירקות, כמו שהייתה לו ברוסיה. אנסטסיה חוששת מעט מהחוויה הממתינה לה בבית הספר וסקרנית מחברויות חדשות. בעיקר מעסיק אותה למצוא מסגרת מקצועית לעיסוק הטניס שלה, לו היא מקדישה שעות רבות. ליאון ודיאנה התביישו ולא רצו לדבר.

שאלתי אותם איך הם מעבירים את היום שלהם. אנסטסיה, שתרגמה את השיחה עבור כולם, אמרה שהם משתגעים. כל אחד בתוך המחשב או הטלפון שלו/ה, גם אבא ואימא. היא מסתכלת על הים ורק רוצה ללכת לשחות.